הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע


הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע


חייו ויצירתו של דוד שחר

אורנה בזיז


מתוך ההקדמה

חלקו הראשון של ספר זה מפרנס שני שערים, ובהם העלילות המפותלות והדמויות החיוניות ביצירתו של שחר. כמו כן תיבדק האידאולוגיה של הסופר, המתבטאת בסוגה ספרותית חדשה וייחודית שיצר – הלוריאן, תנותח תפיסת הזמן והמרחב של הסופר, וכן תוצע טיפולוגיה לקשת הדמויות הפועלות בסיפורים.

חלקו השני של הספר כולל שלושה שערים ובהם תידון הפואטיקה של הסופר, כלומר המאפײנים של הדמויות, הקומפוזיציות שלהן והאמצעים הספרותיים.

חלקו השלישי של הספר, “מעל ומעבר", מחזיק שלושה שערים, ובהם תהִייה על אודות סוגיות אחדות ביצירה: הגורמים התורמים לאחדותה, הקונקרטיזציה של התורה הלוריאנית באמצעות הדמויות, ובתוכה המשתנים לתיקון עולם וההומור כמפלט בטוח מפני פגמי המציאות. בשער הסתום יידונו סוגיית שחר-פרוסט ושאלת התקבלותו ואי-התקבלותו של שחר בחו"ל ובארץ, בהתאמה.

גב הספר

בהר הזיתים, על מצבתו של דוד שחר, חקוקות המילים: “הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע”. זהו נושא מרכזי ביצירתו של דוד שחר, שאת חומריה שאב הסופר ממציאות חייו הגשמית ומזו הרוחנית, כמו גם מן התאוריה הלוריאנית, המנסה לעמוד על מקור הרע בעולם ועל דרכי התיקון של האדם.

היקסמותו של דוד שחר מירושלים ניכרת בשורות הבאות:

כדור הירח המלא הגיע לאמצע השמים והגיהּ את מלוא חוג האופק מכּתף הר מואב ועד עמק רפאים, ופתאום התעלף העולם בדממה רוטטת מתח: במרקם הכסוף פירפרו הוויות אחרות בתוך ומעל ומעבר למהויות העתיקות המגובשות כבר בלבוש-הנראה-לעין של כוכבים וירח והר ועמק וזית ותאנה אשר חרף כל ממשותם המשקפת את עצמיותם בלשון המראות והריחות והקולות והטעמים והמגעים – שומר כל אחד על סוד ייחודו, וכולם ביחד על ההוד המלא והרענן והחודר והרחוק והאדיש והקדמון והנורא של הנעלם המקרין בו גליו עלינו ודרכנו אל אשר מעבר לנו (נינגל, עמ’ 217).


אורנא בזיז היא ילידת אגדיר שבמרוקו, אם לארבעה ומרצה במכללה למורים ע”ש דוד ילין בירושלים. ב-1996 הוכתרה עבודת הדוקטור שלה, שספר זה מבוסס עליה, בציון “הצטיינות יתרה” באוניברסיטת הסורבון בפריס.

הוצאת כרמל, ירושלים, 2003, 272 עמ`